הקדמה קצרה
קשרים, בהם אנו משתמשים מדי יום (טיפוס) ביומו, הם יצורים מוזרים. המתמטיקאים אוהבים לתאר קשרים כמבנים חד מימדיים (בהזנחת עובי החבל, שהרי אצל המתמטיקאים לקו אין אורך) המתקיימים בתוך מרחב תלת מימדי לפחות. אם רוצים שהחבל ייצור קשר, עליו להתקפל דרך שלושה מימדים לפחות, כדי שלא יעבור דרך עצמו ממש. זה נכון לכל המבנים בחבל שנתאר כאן. עםזאת, אצל המתמטיקאים לא כל המבנים הללו הם קשרים.
בשפה המדוברת נהוג להשתמש בהגדרה הרחבה על פיה כל מבנה בחבל נקרא קשר: קשר לשרוכי נעליים, קשר בשקית ניילון, תפירה של שני בדים יחד או סריגה של סוודר, כולם נכנסים לאותה קטגוריה רחבה. המקפידים יותר משתדלים לחלק את כל הקשרים לתת קבוצות. קיימות מספר חלוקות:
חלוקה על פי הגדרה מדוייקת של המבנה
קשרים (knots): הגדרה צרה (מתמטית): קבוצת מבנים בחבל, שניתן ליצור רק עם שימוש בקצה החבל, ולא ניתן לפתוח ללא שימוש בקצה.
הגדרה אלטרנטיבית: כל מבנה בחבל שבו קצה החבל עובר בתוך לולאה מסויימת בחבל מספר אי זוגי של פעמים.
לולאות (loops): בחבלים, לא בתוכנה! הגדרה צרה (מתמטית): קבוצת מבנים בחבל, שניתן ליצור באמצע החבל, ללא שימוש בקצה. על פי הגדרה זו קשר הצלה הנקשר כלולאה עם קצה החבל אינו לולאה אלא קשר.
הגדרה רחבה (ומקובלת בשימוש): כל מבנה בחבל היוצר לולאה.
קביעות (hitches): קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני. לדוגמה: קשר מוט, חצי קביעה, קשר איטלקי. גם הקשרים הנקראים כפיתות שייכים לקבוצה זו.
מעניין לציין, שעל פי הגדרה זו, וגם כך נהוג באנגלית, כל הקשרים המשמשים להתחבר לחבל מתוח בעזרת פרוסיק או רצועה (פרוסיק, פרוסיק צרפתי, קלמהייסט, בכמן, זנב כלב, היידן וכו') הם למעשה קביעות.
חלוקה על פי שימוש
ניתן לחלק את הקשרים על פי השימוש שלהם. חלוקה כזו מקובלת אצל אנשים המשתמשים בחבלים בעבודתם על בסיס קבוע.
קשרי קצה חבל: קשרים הנמצאים בקצה החבל בדרך כלל ומתאימים לשימוש כזה: קשר לופת (א'), קשר בוהן, קשר שמונה, קשר הצלה וכו'. וגם לולאות: לולאת שמונה, למשל, שמתאימה במיוחד לשימוש בקצה חבל ואינה כלכך מתאימה לשימוש באמצע חבל.
קשרי אמצע חבל: קשרים המתאימים לשימוש באמצע חבל: לכאורה כל הלולאות, אך בעיקר: לולאת פרפר אלפיני, קשר מוט באמצע חבל, קשר הצלה עם חבל כפול, לולאת תשיעית וכו'.
קשרי חיבור חבלים (bends): כשמם כן הם, מיועדים לחיבור חבלים. רוב קשרי חיבור החבלים מבוססים על קשרי קצה חבל: קשר מים מבוסס על קשר בוהן, קשר פלמי על קשר שמונה, קשר דייגים על קשר בוהן, קשר דייגים כפול על קשר לופת, קשר אורגים הוא למעשה קשר הצלה משני חבלים. קיימים גם קשרי חיבור שאינם מבוססים על קשרים פשוטים: שטוח, קאריק וכו'.
ניתן לחלק חלוקה פנימית נוספת, של קשרי חיבור המיועדים רק לחבלים בקוטר דומה (פלמי, דייגים, דייגים כפול, מים, למשל) לעומת כאלה המתאימים גם לחבלים בקוטר שונה (אורגים,שטוח, קאריק ועוד).
קשרים בלתי מחליקים: קשרים שהמשותף להם הוא למעשה, שהם כן מחליקים לאורך החבל, אבל כאשר רוצים, ניתן לנעול אותם ואז הם לא מחליקים. לקבוצה זו שייכים כל הקשרים הנבנים על החבל מחבלי עזר (פרוסיק), מרצועות ומהחבל עצמו. הקשרים הנפוצים הם: קשר פרוסיק, קשר פרוסיק צרפתי, קשר קלמהייסט, קשר בכמן, קשר היידן, זנב כלב וכו'.
חלוקה לסדרות על פי סיבוכיות המבנה
חלוקה כזו תציב את הקשרים בסדרות על פי הסיבוכיות ההולך וגדל שלהם. למשל:
סדרה ראשונה תהיה: קשר בוהן, קשר שמונה, קשר שמונה עם עוד חצי סיבוב וכו'.
סדרה אחרת תהיה: קשר בוהן, קשר לופת (א'), קשר לופת עם שלושה ליפופים, קשר לופת עם ארבעה ליפופים וכן הלאה.
סדרה שלישית יכולה להיות: לולאת שמונה, קשר שמונה עם שתי לולאות, קשר שמונה עם שלוש לולאות....
ניתן לבנות סדרות נוספות בסגנון הזה, ולבסס אותן על קשרים פשוטים אחרים.
חלוקה על פי צורה
על פי גישה זו ממיינים את הקשרים במשפחות על פי הקשר הבסיסי שלהם. כך קשר שמונה, לולאת שמונה, קשר פלמי וקשר שמונה כפול (לחיבור חבלים לגולש אחרון) יהיו באותה משפחה, קשר אורגים וקשר הצלה יהיו משפחה שניה, קשר בוהן, לולאת בוהן, קשר מים, קשר דייגים וקשר בוהן כפול יהיו משפחה שלישית.