התאגדות מדריכי הטיפוס והגלישה הישראלים

למסיימי קורס טיפוס בסיסי:

ציוד אישי:

רתמה

נעלי טיפוס

2 טבעות ננעלות

אמצעי חיכוך

2 פרוסיקים

ציוד לזוג:

2 סטים של ציוד אישי

חבל סטאטי 70מ'

5 טבעות ננעלות

2 רצועות 2רץ

למסיימי קורס הובלה על בולטים:

ציוד אישי

חבל הובלה יחיד

12 ראנרים קצרים

2רצועות 2רץ

2-3 רצועות 1רץ קשורות

למסיימי קורס הובלה על אבני עיגון:

ציוד אישי

חבל הובלה יחיד

6 ראנרים קצרים

6 ראנרים ארוכים

סט רוקים

סט טריקמים

3 רצועות 2רץ

2-3 רצועות 1רץ קשורות

מאמרים נוספים:

תחנות / פתרון תקלות / חילוץ מוביל / עוד שיטה לאיבטוח עצמי / שיטות הובלה / מאמרים על קשרים / קסדות / פרנדים / כללי פסילה

זהו מאמר בעבודה, אנו מתנצלים על החלקים החסרים, אך הם יתווספו בקרוב.

תחנה היא למעשה כינוי לעגינה טובה במיוחד לאיבטוח בהובלה או לגלישה. תחנה בנויה בדרך כלל מעגינה מאסיבית כמו עץ או בולדר, או מחיבור של שתי אבני עיגון או יותר, עם חיבור שנותן חלוקת משקל וגיבוי בין כל העגינות.

באנגלית: belay, stance, station, pitch

בצרפתית: moulinette,

כללי

תחנה היא עגינה בטוחה לחלוטין. יש ארבע דרישות עיקריות על פיהן אנו בוחנים תחנה:

1. יתירות (גיבוי)

2. בטיחות

3. חלוקת עומס

4. אי התארכות

יתירות: בתחנה, בכל מקרה בו יש צורך, תהיה יותר מעגינה אחת. המקרים בהם אין צורך, הם המקרים בהם אין אפשרות לשיקול דעת מוטעה מצד בונה התחנה (עץ גדול, גשר ענק וכו).

בטיחות: המונח בטיחות כאן מתייחס לעומס המקסימאלי אותו תאלץ התחנה לשאת. נרצה שכל אחת מן העגינות בתחנה, לבדה, בעצמה, תוכל לשאת את העומס הזה. הרעיון הוא שלמרות שתמיד מנסים שכל אחת מן העגינות תהיה מספיק טובה לבדה, קורה לפעמים שעגינות נשלפות. מכיוון שעל פי עקרון היתירות יש לפחות עוד עגינה במערכת, הרי שהעגינה הגרועה מגובה. אבל במקרה כזה, על העגינה שנותרה לשאת את כל העומס.

חלוקת עומס:

מאמר זה מתאר פתרון למקרה בו המוביל נפל ונפגע. הפתרון המתואר כאן הוא לזוג המוביל בחבל יחיד (single rope). העיקרון הכללי הוא לטפס אל המוביל, לשחרר את חבל ההובלה ולהשתמש בו לגלישה עד למטה.

מבוא

המאמר מתאר פתרון למצב בו המוביל נפל, איבד את הכרתו ויש לחלצו, כאשר בן הזוג שלו (אתה), הוא היחיד בסביבה ועליו מוטלת עבודת החילוץ. ברור, שכאשר המוביל תלוי על עגינה קרובה (שהיא במרחק הקטן מחצי אורך החבל מן התחנה), יש באפשרותך להוריד אותו עד לתחנה בה אתה נמצא, ולהמשיך בגלישה משם.

כאשר העגינה האחרונה, עליה תלוי המוביל, רחוקה יותר מחצי אורך החבל, מתעוררת בעיה ופתרון אפשרי שלה מתואר כאן. זהו פתרון כללי המתאים למצב הקשה ביותר, ובד"כ מספיק להשתמש רק בחלק מן השלבים המתוארים כאן, על פי הצורך. בכל מקרה עדיף להזעיק עזרה ולקרוא לצוות חילוץ אם אפשר.

שלב א: היחלצות מעיגון

אם אמצעי החיכוך נמצא על עגינה נפרדת (על התחנה, למשל), נעילת נעילת אמצעי החיכוך תספיק. אם המוביל תלוי על אמצעי החיכוך המחובר ישירות לרתמה שלך, עליך לנעול את אמצעי החיכוך ולהעביר את העומס לרצועה (או פרוסיק) העוקפת אותך, המאבטח, ומחברת את חבל ההובלה ישירות לעגינה. כדאי להשתמש באמצעי המאפשר שחרור תחת עומס כגון קשר מרינר או קשר פרוסיק צרפתי. באופן כללי מומלץ להחזיר את אמצעי החיכוך כך שהפצוע לא יהיה תלוי רק על פרוסיק.

המונח "שיטות הובלה" מתייחס לצורות שימוש בחבלים דינאמיים מסוגים שונים להובלה של מסלול. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה.

מבוא

קיימות שלוש שיטות עיקריות להובלה של מסלול ומספר שיטות נוספות המיועדות למקרים מיוחדים. השיטה המקורית של הובלה התבססה על אבטחה דינאמית ללא אמצעי חיכוך או בעזרת חיכוך גוף (body belay) בחבלים מסיבים טבעיים. במהלך השנים שוכללה השיטה והתפצלה למספר רב של שיטות.

המהדורה המודרנית של השיטה המקורית נקראת 'חבל יחיד' (single rope) והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).

השיטה השניה היא 'חבל כפול' (double rope) ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.

השיטה השלישית היא 'טוין רופ' (twin rope), בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (מבולטים).